הטיפול ברשלנות רפואית - ניהול התיק

הטיפול ברשלנות רפואית / ניהול התיק:

בשלב הראשון של גיבוש התיק, מתקיימת פגישה בין הנפגע ו/או בני משפחתו לעו"ד ממשרדנו, כאשר בפגישה זו (אשר אינה מחייבת את מי מהצדדים) מתבררים פרטי המקרה בגינו יש כוונה להגיש תביעה. לפגישה הראשונה יש להביא את כל המסמכים הרלבנטיים (מסמכים רפואיים, דוחו"ת מיון, תמונות  במידה ויש וכד') אשר מצויים בידי הנפגע.

כאן המקום לציין כי כל מקרה הוא מקרה לגופו ואין ולא ניתן לדמות מקרה של א' לזה של ב'. זה המקום בו עורך הדין נכנס לתמונה ובודק את העובדות תוך התייחסות לפן המשפטי של המקרה שמונח בפניו.

חשוב לציין כי יש למסור לעו"ד הבודק אם קיימת רשלנות את כל המידע, כל משפט שנאמר לנפגע ע"י הצוות הרפואי. דבר שלנפגע לא נראה חשוב כלול להיות מהותי מאוד. לכן על הנפגע לא להקל ראש ולמסור לעו"ד את כל המידע והוא בשיקול דעתו המקצועית יוכל להחליט מה חשוב ומה לא.

כך למשל קיים הבדל בין טעות באבחון מחלה, אי גילוי מחלה איחור באבחון המחלה, טיפול לקוי או אי קבלת הסכמה מדעת (כלומר אי החתמת הלקוח על טופס הסכמה בו כתובים הסיכונים והסיכוים של הטיפול או החתמת הלקוח ללא מתן הסבר אודות הסיכונים, סיבוכים, תופעות הלוואי וכד').

חשוב להדגיש כי גם אם הוכח שאין רשלנות או תוצאות לקויות אך לא ניתנה הסכמה מדעת של המטופל (כלומר לא הוסברו לו הסיכונים והסיבוכים האפשריים) ואם היו נותנים לו, יתכן כי היה נמנע מהטיפול הרפואי (בהנחה שלא מדובר בטיפול מציל חיים או חירום), במקרה כזה ביהמ"ש יכול ויפסוק פיצויים לטובת הנפגע בגין פגיעה באוטונומיה. בפסיקה ניתן למצוא כי עבור רכיב זה שולמו אף סכומים שהגיעו לכדי 150,000 ₪.

ברור הוא שבאיחור באבחון גידול למשל, הפיצוי שיינתן הוא על האיחור מאחר שהגידול נוצר לבד.

בנוסף, יש להבחין בין רשלנות וחוסר זהירות לבין תקלה שאין לרופא/ המטפל שליטה. ע"פ הפסיקה רופא שפעל לפי שיטת טיפול מוכרת לא ייחשב כרשלן גם אם ישנן שיטות טיפול שונות.

חשוב גם לזכור כי המבחן הוא לא "חכמים לאחר מעשה" אלא ע"פ המידע שהיה לרופא בזמן אמת.

בפגישה הראשונה ולאחריה עורך הדין מטעמנו אשר יטפל בתיק, יתשאל את הנפגע אודות המקרה ועל מקרים דומים שקרו לו בעבר באם קרו לו וכן במידה וקיימים עדים, על הלקוח לומר את שמם ואת דרכי ההתקשרות איתם.

עם קבלת הטיפול בתיק, יוחתם הלקוח על טופס ויתור סודיות שבאמצעותה נוכל לאסוף את החומר הרפואי וכל מידע אחר הנוגע לתיק.

לצורך הגשת התביעות, על הנפגע לצרף לתביעתו חוות דעת רפואיות. לצורך כך, משרדנו משתף פעולה עם טובי המומחים בארץ שיסייעו במתן חוות דעת. לעיתים נדרש יותר מחוות דעת אחת (למשל חוות דעת בתחום הפלסטיקה וחוות דעת בתחום הפסיכיאטרי עקב המצב הנפשי שאליו נקלע הנפגע בעקבות הרשלנות הרפואית).

בתאונות דרכים למשל, לא ניתן לצרף חוות דעת רפואית מטעם התובע, אולם, המומחים הרפואיים איתם אנו עובדים מעניקים את הייעוץ הרפואי המתאים לבחינת סיכויי ההצלחה וכן את ההערכה לגבי גובה הפיצוי הצפוי. כשמוחלט על הגשת תביעה לבית המשפט, קיימת כאמור חובה לצירוף חוות הדעת הרפואיות.

משרדנו פועל בשיתוף פעולה מקצועי עם טובי המומחים הרפואיים, אשר במקרים הרלוונטיים עורכים עבור לקוחות המשרד חוות דעת רפואית מתאימה לצורך חיזוק הטענות המשפטיות והרפואיות, ובכך תורמים להעלאת סיכויי הצלחת התביעה. במקרים מסוימים אנו פונים לקבלת טרום חוות דעת רפואית לשם הערכת הסיכוי בתיק.

לאחר שגובשו כל המסמכים, החוות דעת (במידת הצורך) והערכת הנזק – יוגש (במידה ולא נגיע לפשרה עם הצד השני – בד"כ חברות הביטוח) תביעה לבית המשפט. תביעה שכזאת יכולה מחד לקצר את הזמן עד לקבלת הפיצוי או לחילופין ייתכן וניהול התיק יימשך זמן. כל זה משתנה בהתאם למורכבות התיק.

שכר הטרחה:

בעוד ששכר הטרחה בגין ייצוג בתאונות דרכים קבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הרי שבתיקי רשלנות רפואית כשאר תיקי נזיקין, שכר הטרחה נקבע באחוזים אשר משתנים לפי כל מקרה ומקרה בהתאם למורכבות והיקף התיק.

שאר העלויות הכרוכות בבירור קיומה של עילת תביעה וניהול ההליך המשפטי (כמו למשל: איסוף החומר הרפואי, חוות דעת מומחים) חלות על פי החוק על הלקוח ומשולמות על ידו.

המאמר לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובכל מקרה מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני נזיקין לצורך קבלת ייעוץ בדבר זכויותיכם ע"פ הדין.

• עו"ד קרן לנציאנו המתמחה בדיני נזיקין לרבות רשלנות רפואית, מלווה את הנפגעים מהרגע הראשון על מנת שיזכו לקבל את מלוא זכויותיהם והכספים המגיעים להם תוך מזעור הוצאותיהם.​

כתבה ב YNET מיום 29.07.2010, אודות תביעה על רשלנות רפואית לאחר ניתוח להקטנת שדיים.

רשלנות​